רקע
ועדות גלאי 1 ו-2 לקביעת כללי הדיווח בדבר החשיפה לסיכונים פיננסיים ודרכי ניהולם, הוקמו במטרה להגביר את רמת המודעות של מנהלים ודירקטוריונים בחברות הציבוריות לנושא ניהול הסיכונים בכלל וניהול סיכוני השוק בפרט וכתוצאה מכך להגביר את השקיפות כלפי ציבור המשקיעים.
בבסיס גישת הועדות: "כל תאגיד ידווח על החשיפות בפניהן הוא ניצב ואשר אליהן הוא מתייחס, על האסטרטגיות בהן הוא נוקט ועל תוצאותיו בהפחתת הסיכונים". הדיווח הינו כמותי בעיקרו ונוסף לו דיווח איכותי לפי הצורך.
כחלק מתהליך הדיווח נדרשות חברות לבצע הערכת שווי הוגן של נכסים/התחייבויות ו/או כל סעיף מאזני רלבנטי אחר, מכשירים פיננסים והתקשרויות איתנות חוץ מאזניות. בנוסף להערכת השווי ההוגן, יתבצעו מבחני רגישות על פי דרישות התקן – 5%± ו- 10%±, לרבות בדיקה היסטורית של השינויים במשתנים הרלבנטיים (שע"ח, סטיית תקן, ריביות ו/או כל בסיס הצמדה אחר). מכאן גם החשיבות של חוות דעת כלכלית מקצועית שתסייע בקבלת ההחלטות הנכונות.
מתודולוגיה
בהתאם לדרישות ועדת גלאי 2 יש לבצע ניתוח חשיפה לסיכונים פיננסים. הדיווח הינו כמותי בעיקרו ונוסף לו דיווח איכותי במידת הצורך. הדיווח כולל ניתוחי רגישות לשווי ההוגן של הרכיבים המוכרים במאזן וכן אלה שאינם מוכרים אך שלגביהם קיימת התקשרות איתנה. במסגרת ניתוחי הרגישות נבדקת השפעת השינוי במחירי השוק על השווי ההוגן של הרכיבים האמורים. בין היתר יש צורך לבצע לפחות ארבעה מבחנים – כתוצאה משינויים מעלה ומטה של 5% ו-10% במחירי שוק; וכן בערכים נוספים בכפוף לקרות אירועי קיצון שהתרחשו בעשור האחרון. פריטים החשופים לסיכונים שונים (לדוגמה: שער חליפין וריבית) מוצגים מספר פעמים לצורך מבחני הרגישות לכל סיכון בנפרד.
מציאות בשטח
בדרך כלל נדרשות חברות להמציא גילוי לסיכוים הגלומים בחשיפה של סעיפי המאזן השונים שאינם נקובים במטבע הפעילות של החברה. כך למשל, חברה שמדווחת בשקל נומינלי והיא בעלת נכסים או/או התחייבויות צמודים למדד ו/או מטבע זר, הרי שקיים סיכון הנגזר מתנודתיות בשערי החליפין בין המטבעות השונים, אותם יש לבטא באמצעות ניתוח רגישות. במקרים בהם קיימת תנודתיות חריגה בשוק, החברה תהא חשופה לסיכון בשל הפסדים בגין שינויים קיצוניים בשער החליפין ו/או במדד המחירים לצרכן. תרחיש מורכב יותר יהא במידה וחברה רוכשת או מוכרת חוזים עתידיים או אופציות מט"ח או מדד. על פי רוב, פעולות אלה תבוצענה לצורך הגנה על תזרימי המזומנים של החברה שהיא עתידה לקבל או לשלם, אשר שונים ממטבע הפעילות שלה. לדוגמא, אם תקבולי החברה נקובים בדולר אבל משכורות העובדים משולמות בשקל, או אז, ייסוף שע"ח שקל-דולר עלול להסב לחברה הפסדים תזרימיים. על מנת לצמצם את הסיכון מייסוף ניתן לרכוש סדרת חוזים עתידיים להגנה על התקבולים הדולריים העתידיים. בהקשר זה שומה עלינו לזכור כי החוזים העתידיים; כמו גם האופציות בעלות מינוף גבוה, כך שכל תזוזה של שער החליפין משפיעה על שוויו הוגן של החוזה.