עם סיום תקופת הקורונה חזרו לא מעט חברות קטנות, גדולות ובינוניות כאחד במהלך מחודש של גיוס עובדים עבור לא מעט משרות שונות. הדבר הוביל לכך שישנם לא מעט משרות פנויות, החל מסקטור ההייטק, חינוך, ותעשייה על כל גווניה. גיוס שכזה מביא גם למגוון סוגים של היקפי משרות, בין אם משרות …
חוק נתוני האשראי נכנס אל חיינו החל משנת 2019, והוא המחליף לחוק נתוני האשראי משנת 2002. ההבדל בין שני החוקים הוא די עקרוני ולו מגוון השפעות על המערכת הפיננסית בישראל, אך ההבדל העיקרי הוא שתחת החוק החדש, הנתונים שיאספו עלינו לא יהיו רק שלילים כמו בחוק הקודם אלא גם חיובים. …
כולם מדברים על רכישת דירות בברלין ואם לא בברלין אז בהמבורג, שטוטגרט או מינכן אבל כמעט ולא תשמעו משקיעים ישראלים שמחפשים דירות לרכישה בלייפציג. האמת שמדובר בפיספוס לא קטן של אחת הערים הצומחות במיוחד בשנים האחרונות בשוק הנדל"ן הגרמני המוצלח. אחת האימרות שגרמנים אוהבים לומר בשנים האחרונות היא שלייפציג היא …
מרגיש שנסחפנו לתוך איזו מערבולת ללא שליטה או מטרה. שבסוף פשוט נטבע. השנאה והשחיתות בכל מקום, אולי העצבים והבדידות. הדאגות הכלכליות, הבריאות והעתיד הלא ברור. אין סוף לבעיות שבחיינו, לבור הגדול שמתחת לרגלינו ובתוך ליבנו. תחושה בהחלט מובנת אבל מה קורה באמת? בטבע, כאשר מערכת מנסה לאזן את עצמה, היא …
זה היה באחד מימי החורף המאוד גשומים. נהגתי לי לאיטי בשעת לילה מאוחרת במצב עייפות קיצוני, כשהמסלול המוכר והידוע בחזרה לביתי איפשר נהיגה ממש כמו על אוטומט. ברדיו התנגנה מוזיקה נעימה, כשפתאום צלצל הטלפון בצלצול המיוחד השמור לאחותי. נדרכתי כולי, ביודעי שזו שעת שינת הלילה העמוקה שלה. "אל תשאלי" היא …
איך למשוך לעולמנו את הכוח העליון? האם אנחנו יכולים להשפיע על פעולותיו? אני זוכר מקרה בו הבת שלי, אלונה, ביקשה ממני, אבא אתה יכול לעזור לי? כמובן, אמרתי. מה הבעיה? לא יודעת, זה לא מסתדר, אמרה אלונה בצער גדול. יש פה חלק בפאזל שאני לא מצליחה לחבר. זה היה פאזל …
בא לי נעליים חדשות. אין לי מה ללבוש. הארון מלא בגדים אבל לא בא לי עליהם. יש רצון למשהו חדש. הטלפון הסלולרי מתחיל לעשות בעיות. עייפות החומר קוראים לזה. לא שווה להשקיע בתיקון, ממילא אחרי שנתיים הוא התיישן, הפך לאיטי מדי לשימוש באפליקציות החדשות שכולם משתמשים. גם הטוסטר שקניתי לפני …
הייתי אדם חרד עוד לפני הבעל, לפני הילדים. היום בנותיי בגילאי תשע ושש ומורה בצרפת נרצח ואני חרדה. ממש. לא מסוגלת להחליט אם זו החרדה החולנית מדברת מגרוני או שמא האמת הפשוטה המטיחה בפני. בית הספר הוא שזרע בי את נגע החרדה. הייתי ילדה מוחרמת. החרם הראשון היה כנראה כי …
מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי את הישראלי שבי, את הציוני שבי. לעומת זאת שנאתי את היהודי שבי, תפסתי את היהודי שבי כמתנשא, כמי שחושב את עצמו כמישהו נישא מעל כולם. לתימוכין השתמשתי במושגים מהתורה "ממלכת כהנים" "גוי קדוש" כיוהרה של מי שמתנהג כאילו הוא מעל הכלל (היום אני מבינה …
לפני כמה שנים הקשבתי לראיון עם שחקן תאטרון מפורסם ששיחק בהצגה תפקיד של קצין נאצי. הוא סיפר על ההצגה ועל הקושי שלו להיכנס לדמות כל כך מלאת שנאה, כביכול מפלצתית. הוא כמעט ויתר על התפקיד עד שהמורה הרוחני שלו אמר לו שבכל אחד קיים אותו נאצי, שעליו למצוא אותו בתוכו …
לא האמנתי באנטישמיות. אני גדלתי בארץ, בעמק הירדן, קבוצת כנרת, ולא הייתה שום אנטישמיות שם, ממש לא. כשסיפרו לי על השואה, על הפוגרום שסבא שלי ז״ל חווה בילדותו, כשראה את הקוזאקים שוחטים את אביו, חשבתי, באמת, זה היה אז ושם. אין לזה קשר למציאות היומיומית של היהודים. עכשיו יש לנו …
עוד בהיותי ילדה, אנטישמיות הייתה מילה די מדוברת בבית. היא הוזכרה לא מעט על ידי הורי כל אימת שהודיעו בחדשות על ראש מדינה שנקט בצעדים נגד ישראל או כל פעם שהם חוו יחס מנוכר שלילי מצד מי שזה לא יהיה – במידה והוא היה לא יהודי. מבחינתי, המושג הזה היה …
ההודעות על האירוע בדרך כלל מגיעות בשולי החדשות או לא מגיעות כלל. פעמים רבות, אפילו האנשים שחווים את האירוע מעדיפים להדחיק אותו ולא לספר או לדווח לרשויות על האירוע שהתרחש. רק כאשר ישנם נפגעים בנפש או רכוש חשוב נפגע טורחים כלי התקשורת כאילו בעל כורחם לדווח על פעולה אנטישמית שקרתה …
בתקופה האחרונה התחלתי לסבול מבעיה רפואית מאד קשה, לא נעים לספר, אבל אני משתף כאן את הפרטים על מנת למנוע סבל מאחיי בני האדם באשר הם. זה התחיל בערך בינואר, ומתגבר כל הזמן, מין פריחה מאד חזקה שמופיעה בתדירות גוברת והולכת בכל מיני מקומות מוזרים. אני לא היפוכונדר, אבל יש …
אני מתגעגעת לילדים המתפלחים לגינה כדי לקטוף מהפרי הכתום הזה. אני ממש שומעת באוזניי את נאקת העץ מכובד המשא, והילדים לא כאן, הם ספונים בבתים נשמרים מהקורונה שפרצה לעולם באבחה אחת. כשהעץ היה צעיר ורך ואני הייתי האישה של אז קפצתי כנשוכת נחש כששמעתי את הילדים בגינה. הדאגה לשתיל הרך …
עד לפני כמה חודשים כולנו קמנו בבוקר וכל אחד ידע את סדר יומו, כולנו היינו במירוץ החיים לעשות עוד ועוד כסף, לתכנן את החופשה הבאה, לפנטז על האוטו החדש שאני אקנה, מסעדות, הצגות, שמחות, חגיגה אחת גדולה,לפני כמה חודשים כשישבתי עם חברי לפני פרוץ הקורונה, היינו מדברים על כל מיני …