היהודי שבי והאנטישמי שבי

מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי את הישראלי שבי, את הציוני שבי. לעומת זאת שנאתי את היהודי שבי, תפסתי את היהודי שבי כמתנשא, כמי שחושב את עצמו כמישהו נישא מעל כולם. לתימוכין השתמשתי במושגים מהתורה "ממלכת כהנים" "גוי קדוש" כיוהרה של מי שמתנהג כאילו הוא מעל הכלל (היום אני מבינה …

השונא והאוהב שבפנים

לפני כמה שנים הקשבתי לראיון עם שחקן תאטרון מפורסם ששיחק בהצגה תפקיד של קצין נאצי. הוא סיפר על ההצגה ועל הקושי שלו להיכנס לדמות כל כך מלאת שנאה, כביכול מפלצתית. הוא כמעט ויתר על התפקיד עד שהמורה הרוחני שלו אמר לו שבכל אחד קיים אותו נאצי, שעליו למצוא אותו בתוכו …

"את מקרה יוצא דופן.."

לא האמנתי באנטישמיות. אני גדלתי בארץ, בעמק הירדן, קבוצת כנרת, ולא הייתה שום אנטישמיות שם, ממש לא. כשסיפרו לי על השואה, על הפוגרום שסבא שלי ז״ל חווה בילדותו, כשראה את הקוזאקים שוחטים את אביו, חשבתי, באמת, זה היה אז ושם. אין לזה קשר למציאות היומיומית של היהודים. עכשיו יש לנו …

בידינו המפתח למיגור האנטישמיות

עוד בהיותי ילדה, אנטישמיות הייתה מילה די מדוברת בבית. היא הוזכרה לא מעט על ידי הורי כל אימת שהודיעו בחדשות על ראש מדינה שנקט בצעדים נגד ישראל או כל פעם שהם חוו יחס מנוכר שלילי מצד מי שזה לא יהיה – במידה והוא היה לא יהודי. מבחינתי, המושג הזה היה …

אנטישמיות משחר ההיסטוריה

ההודעות על האירוע בדרך כלל מגיעות בשולי החדשות או לא מגיעות כלל. פעמים רבות, אפילו האנשים שחווים את האירוע מעדיפים להדחיק אותו ולא לספר או לדווח לרשויות על האירוע שהתרחש. רק כאשר ישנם נפגעים בנפש או רכוש חשוב נפגע טורחים כלי התקשורת כאילו בעל כורחם לדווח על פעולה אנטישמית שקרתה …